אם אתם מתחילים לחשוד שהיהלום שלכם מזויף, יש דרכים מהירות יותר לגלות זאת מאשר לשלם לתכשיטן שייתן עבורכם הערכה (אם כי זה לא מזיק לקבל תעודות הסמכה אותנטיות למטרות ביטוח, כך שאולי בסופו של דבר כן תרצו לעשות את זה). אחת מן הדרכים האלה היא "מבחן נייר זכוכית". ייתכן שאתם בדיוק תוהים מה לנייר זכוכית ולשאלה אם היהלום שלכם אמיתי או לא. אם אתם חוששים מפני הריסת האבן היקרה שלכם באמצעות חתיכת נייר זכוכית מחוספס – אל, כי זה לא יקרה. כעניין של עובדה, תצטרכו לשפשף נייר זכוכית על פני השטח של היהלום, אבל אם הוא אמיתי, אתם לא צריכים לפחד: לא ייגרם לו כל נזק.
בטח כבר שמעתם על כך שיהלומים הם החומר הטבעי הקשה ביותר על פני כדור הארץ, וזוהי אכן האמת. בסולם Mohs למדידת קשיות המינרלים, היהלום מופיע בשלב 10 (הכי קשה בסולם של מ-1 עד 10), וזאת מפני שכאשר המינרלוגיסט פרידריך מוהס ניסה לגרד אותו ולא הצליח, לא משנה מה באילו דגימות טבעיות הוא השתמש לצורך כך. ליהלום יש קשיות מוחלטת של 1,600 (בעוד שלטלק, למשל, יש קשיות של 1, ולפלדה, למרות שאינה טבעית, נמצאת בערך בשלב 6.5 בסולם Mohs עם קשיות יחסית של 90-85 – וזה הבדל גדול!). גם תרכובות מודרניות לא הצליחו להתחרות ביהלומים. ואף על פי שקנה המידה של הסולם הורחב עד 15 כדרך לכלול גם חומרים נוספים שנמצאו מאז שמוהס עשה את עבודתו, היהלומים עדיין נמצאים בראש הרשימה עם קשיחות של 15.
אבל מספיק עם שיעור ההיסטוריה הזה; כעת, בחזרה למבחן. הניחו פיסת נייר זכוכית על משטח שטוח. ניתן להשתמש בנייר זכוכית רטוב או יבש. שפשפו עליו את היהלום בכוח. זה כזה פשוט. אם האבן שלכם צוברת שריטות, היא לא אמיתית. אתם בסופו של דבר תהרסו את האבן, אבל אינכם צריכים לדאוג יותר מדי כי זה לא יהלום, למעשה (וכנראה גם לא משהו ששווה הרבה). אם, לעומת זאת, האבן יוצאת ללא פגע, תדעו שהיהלום שלכם הוא אמיתי. מומלץ להיזהר בעת ביצוע בדיקה זו, ולוודא שאתם לא משפשפים בטעות את התכשיט עצמו, הוא בהחלט לא קשה כמו היהלום ולכן הוא עלול להיהרס כמעט בוודאות על ידי טיפול מחוספס כזה.